<h1>הרוקח סימן שס"ב</h1>
<h2>דף מט.</h2>
קדיש לאחר קריאת התורה לעולם אומר בשני ובחמישי בשבתות ובימים טובים וראשי חדשים וכשאומר במה מדליקין ופיטום הקטרת שאומרים פסוקים וכל בניך למודי ה' ולאחר פירקי אבות שאומרים ה' חפץ למען צדקו וכו' ולאחר ויתן לך. ומה שאין אומר אחר קריאת התורה במנחה בשבת לפי שהתפלה מיד אחר קריאת התורה ואומר קדיש. וכן לאחר הדרשה כדאמר בשלהי מסכת סוטה (דף מ"ט) מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ואמר רבא ובכל יום ויום קללתו מרובה משל חבירו אלא עלמא אמאי קאי אקידוש' דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא שנא' ארץ עיפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים ותופע כמו אופל, הא יש סדרים תופע מאופל. ואמרי' בפ' א' דברכות (דף ג') תניא אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחרבות ירושלם להתפלל וכו' עד כשישראל נכנסין לבתי מדרשות ולבתי כנסיות ועונין יהא שמיה רבא מברך וכו'. ובפירקי ר' יוסי מצאתי אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך והגיע זמן תפלת המנחה ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלם להתפלל וכו' ולא עוד אלא בשעה שישראל נכנסין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ועונין יהא שמו הגדול מבורך אמר הקב"ה אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מתי אשוב לביתי מתי אשוב להיכלי מתי אקבץ את שארית ישראל בניי מבין האומות שיהו מהדרין מפארין ומרוממין ומקדישין את קדושת שמי הגדול. ובמדרש משלי ברוב עם הדרת מלך ר' ישמעאל אומר בשעה שהן נאספין לבתי מדרשות ושומעין האגדה מפי חכם ואחר כך עונין יהא שמיה הגדול מבורך הוא שמח בעולמו ואומר למלאכי השרת בואו וראו עם שיצרתי לי כמה הן משבחין אותי באותה שעה הן מלבישים אותי הוד והדר לכך נאמר ברוב עם הדרת מלך שנא' עם זו יצרתי לי למען בשביל שיגידו שבחי תהלתי יספרו. וכן הוא אומר נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם ובא"ב דרבי עקיבא עתיד זרובבל לומר קדיש אחר שידרוש מלכנו ברוך הוא.
ההוא ישראל וכותי דהוו יתבי, שמע ישראל קל יהא שמיה רבא מברך בבי כנישתא קם ונפק. אמר רבא לא לימא איניש יהא שמיה רבא והדר מברך לעלם ולעלמי עלמיא אלא יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, א"ל רב ספרא משה שפיר קאמרת אפסוקי מילתא לית לן בה.
ענייני קדיש. קדיש הראשון שלפני ברכו אחרי מקראות תהלים הללויות ואך תיקנו ברכת ישתבח בנתיים ואומר יתגדל ויהא שמיה רבה יתברך עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן. קדיש השני אחר פסוק ברכת כהנים כשאין תחנון או אחר מקראות של תחנונים יתגדל עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן. קדיש השלישי אחר סדר קדושה וגומר הקדיש לפי שהוא סוף התפלה, יתגדל, יתברך, תתקבל, יהא שלמא רבא, עד עושה שלום. קדיש הרביעי במנחה אחר פסוקי תהלה עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן. קדיש החמישי אחר פסוקי תחנון וגומרין כל הקדיש לפי שהוא סוף תפלת המנחה ואפילו כשאין תחנון גומר אחר התפלה. קדיש הששי אחר פסוקי ברוך ה' לעולם אמן ואמן עד דאמירן בעלמא. קדיש השביעי אחר תפלת ערבית וגומר כל הקדיש שהוא סוף תפלת ערבית. הרי ז' קדישין ביום על שם שבע ביום הללתיך . בשני וחמישי קדיש לאחר קריאת התורה קדיש עד דאמירן בעלמא כי הקדוש ברוך הוא מתגדל על ידי תורה שבכתב, לכך לעולם קדיש אחר קריאת התורה שהרי לא נאמרו קדיש עד אחר סדר קדושה. בערב שבת קדיש אחר פסוקי ושמרו בני ישראל את השבת וקדיש אחר במה מדליקין אחר פסוקי כל בניך למודי ה' עד יברך את עמו בשלום ואינו אומר תתקבל שהרי לא התפללו אחר קדיש. בשבת תכף לקריאת התורה קדיש להפסיק בין תורה לנביאים, יקום פורקן אשרי, וקדיש לפני תפלת המוספין כי אין להתפלל בולא כלום לכך קדיש לפני התפלה לעולם. וקדיש לאחר פיטום הקטורת אחר כל בניך למודי ה'. ושבת במנחה תיקנו לומר אשרי וסדר קדושה כי סדר קדושה בכל יום לשמור מדין גיהנם צלמות ולא סדרים הא יש סדרים אין צלמות, ודחו סדר קדושה בהשכמה וביום טוב מפני הריבוי תפלות ותיקנוה במנחה וקדיש אחריו. מה שאין אומר קדיש אחר קריאת התורה במנחה בשבת, לפי שאין הפסק בין קריאת התורה לתפלה, לפי שאין להתפלל בולא כלום דחו הקדיש עד שיתפלל. וכשאומר בימים טובים המגילות לפני קריאת התורה אומר קדיש אחר המגילה לפי שבנטילת התורה יפסיקו בעל הכל יתגדל. וכשקוראי' פירקי אבות שאומרים אחריהם ר' חנניה בן עקשיא ואומר פסוק ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ואחריו קדיש. ובפורים לאחר קריאת המגילה, ואתה קדוש אשרי, וביום אומר תהלה לכך אין אחר המגילה קדיש. מה שאומרים סדר קדושה במוצאי שבתות לפי שהמלאך הממונה על המתים דומה שמו והוא דן אותם בכל יום ויום ובערב שבת עם חשיכה בת קול מכרזת ואומרת להם לרשעים יצאו אלו מגיהנם ויניחום כל השבת כולה ובמוצאי שבת עם חשיכה צועק המלאך שהוא ממונה עליהם חזרו לכם לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם, לכך מזכירים ישראל בסדר במוצאי שבתות ואומרים ויהי נועם ה' אלהינו וקבעו אף סדר קדושה עמו, לכך אומרים ויהי נועם אף במוצאי ימים טובים שחל להיות בשבת אבל שאר ימים טובים שאין אומרים ויהי נועם אין אומר סדר קדושה מכל מקום מועיל מה שאמרו סדר קדושה במנחה שכבר פנה היום וסמוך ללילה. כללו של דבר אין אומר תתקבל אלא אחר סיום תפלה כגון אחר תפלת המנחה ואחר המעריב ואחר יוצר, וביום שמתפללין מוסף אומר קדיש אחר קריאת התורה וצריך לגמור כל הקדיש לפי שגמר כבר תפלת יוצר ואחר שקרא בתורה יאמר קדיש עד דאמירן בעלמא וכשמחזירין ספר תורה אומרים פסוקים יהללו וקדיש עד דאמירן ומתפללין תפלת המוסף. ביום שקורין בב' תורות אומר קדיש בראשונה ואם ג' אומר על השנייה שאין אומר קדיש אלא לאחר כל הקרואים. בכל פעם אומרים קדיש על המגדל אחר קריאת התורה עד דאמירן, חוץ מן המנחה בשבת ומנחה יום הכיפורים ומנחה בתענית ציבור אז אין אומר קדיש אחר קריאת התורה מפני שסמוך לקריאת התורה מיד קודם שמתחילין להתפלל אומר קדיש ואין דבר מפסיק בין קריאה לתפל', אבל כשמפסיקים בנתיים כגון יקום פורקן ואשרי אז אומר קדיש על המגדל עד דאמירן ואין אומרים תתקבל.
